שאלות ותשובות

1. 1.בעניין הבאת קברו הקדוש של רבינו הקדוש מוהר"ן מברסלב זצ"ל לארץ ישראל
2. 2. תשובה לטענה שהדבר אסור ע"פ ההלכה
3. 3. תשובה לטענה שרצון רבינו ז"ל היה להקבר באומן לא במקום אחר.
4. 4. תשובה לטענה שבמציאות אחר שרבינו נקבר שם, שם מקומו מן השמים.
5. 5. תשובה לטענה שרבינו לא אמר במפורש שיעלוהו לא"י
6. 6. תשובה לטענה שהדבר מסוכן
7. 7. תשובה לטענה שרבינו עוסק שם בתיקון הנשמות
8. 8. תשובה לטענה שבכל דבר שעשה רבינו ז"ל יש עוד טעמים נסתרים
9. 9. תשובה לטענה בעניין ביטוי מוהרנ"ת שהמקום מוכן ומזומן מששת ימי בראשית
10. 10. תשובה לטענות נוספות בעניין ביטויים ממוהרנ"ת בליקוטי הלכות
11. 11. תשובה לטענה של שיחות וקבלות שלא היו ולא נבראו
12. 12. תשובה לטענה של חוסר צניעות
13. 13. תשובה לטענה שילמדו להעביר מתים בא"י ממקום למקום
14. 14. תשובה לטענה שמא לא ימצא הגוף שלם ואנשים ישברו מזה
15. 15. תשובה לטענה שהאנשים יתרגלו ואף אחד לא יבוא על ציון רבינו ז"ל
16. 16. תשובה לטענה שלא נדע איפה להשכין מקום מנוחתו

1. בעניין הבאת קברו הקדוש של רבינו הקדוש מוהר"ן מברסלב זצ"ל לארץ ישראל

ב. וכן כתב מוהרנ"ת ז"ל בספר ימי מוהרנ"ת (ח"א אות כו') וזה לשונו, ותיכף שעשה ההוסט( שיעול ) הראשון, אמר תיכף שיסתלק והתחיל לדבר מהסתלקותו וכו' ומעניין קברו שהיה רצונו ליסע לארץ ישראל אך אינו יודע בכוחו אם יוכל להגיע לשם, וגם לא יבוא אדם על קברו ולא יהיה להעולם עסק ועשיה עם קברו. עד כאן.

ג. רואים אנו מכל הנ"ל דיבורים מפורשים וגלויים מרבנו ז"ל שרצונו הקדוש היה להיות קבור בארץ ישראל חמדת כל הלבבות וכרצון כל הצדיקים שבכל הדורות אלא ששתי סיבות שהשעה והזמן גורמתן מנעו ממנו דבר זה א. החשש שמא מפני הקטרוג ובמיוחד בהיותו חולה יגרום הדבר שלא יזכה להסתלק בארץ ישראל ולא יזכה אף להיקבר בה ( וכנודע שבימים ההם לא היו מעבירים נפטרים באוניות מארץ לארץ ואף מי שהיה נפטר באמצע הפ

א. ידוע ומפורסם בכל קצווי תבל שכל הצדיקים שבכל הדורות השתוקקו ונכספו בכל ליבם להיקבר בארץ ישראל ועוד יותר רבינו הקדוש מוהר"ן מברסלב גילה בפה מלא בצורה שאינה משתמעת לב' פנים , שרצונו הק' להיות קבור בארץ ישראל ארצנו הקדושה חמדת כל הלבבות , כמו שכתב מוהרנ"ת ז"ל בחיי מוהר"ן (נסיעתו לנאווריטש אות יב ) וזה לשונו ואמר (רבינו ז"ל ) שהיה רוצה לנסוע לארץ ישראל ולהסתלק שם , אך הוא מתיירא שמא לא יוכל להגיע לשם, וגם אם יסתלק שם לא יבואו אנשים על קברו ולא יהיה להם עסק ועובדא עם קברו, ואמר בזה הלשון " עס ווט קיינער קומען אויף דעם קבר מען וועט ניט האבן צי טאהן מיט דעם קבר", רבל כשישכב במדינתינו בודאי נבוא על קברו של רבי נחמן מברסלב ללמוד ולהתפלל שם ויהיה לו שעשועים ותענוג גדול מזה עד כאן.

לגת האוניה אם היו מגיעים בזמן מועט לאיזה אי וכיוצא היו מורידם אותו שם, ואם לאו היו זורקים את הגופה לדגי הים, כי לא החזיקו ולא היה להם אפשרות להחזיק נפטר באניה וכו' ב. שאם בימים ההם היה נקבר בארץ ישראל חשש רבינו ז"ל ובצדק שאף אחד לא יבוא על קברו, ולא יהיה להם עסק איתו, וממילא גם תתבטל במשך הזמן כל דרכו הקדושה והיראת שמים העצומה ודרכי עבודת ה' הנפלאים שהכניס והשאיר בעולם. כאן ראוי לצטט דברי רבי אברהם ברבי נחמן מטולשין זצ"ל , וזה לשונו (ביאור הליקוטים סי קנה) וזה לשונו : כי הלא נודע שדברה התורה בלשון בני אדם וכן המה דבריו הקדושים האלה כי כל זה דיבר ואמר שמחמת שמעוצם הסכנה שנסתכנו אז מאוד רובם ככולם של הנוסעים לארץ ישראל, ידע בבירור כיום שלא יתעורר גם אחד מעיר לנסוע על קברו הקדוש כי גם כשנשאר במדינה הזאת, נתפרדו מאוד הרבה מאנשיו אחר הסתלקותו הקדושה כי בהראש השנה בימי חייו הקדושים באו אליו על לאומן על ראש השנה האחרון לערך חמש או שש מאות אנשים ובלשון בני אדם בדרך אומדנא היה מרגלא בפומייהו לומר שבאו אליו אז בערך אלף אנשים , כך שמעתי מאבי ז"ל בשם מוהרנ"ת ז"ל , ואחר כך בראש השנה הראשון שאחר הסתלקותו הקדושה באו למספר ולא היו רק ערך שישים אנשים ולא יותר (א"ה הרי שאפילו כשרבינו ז"ל נקבר באומן בקרבת אנשיו, לערך תשעים אחוז !!! מבאי שעריו בחייו נפרדו מאוד ממנו מיד אחר הסתלקותו) ואלפי אלפים קל וחומר שאם היה נוסע לארץ ישראל להסתלק שם שבודאי לא היו נמצאים רק יחידים מיחידים מגדולי אנשיו שהיו נוסעים לשם וברבות הזמן היה נשכח הדבר לגמרי . עד כאן לשונו.

ד. והנה ב' הסיבות הנ"ל שרבינו ז"ל הזכירם בתור סיבות יחידות שמנעו ממנו בשעתו להקבר בארץ ישראל כבר בטלו היום, ואדרבא ואדרבא החישוב המרכזי במציאת מקום קבורתו הק' היה מה שרבינו ז"ל רצה שמה יותר אנשים יבואו על קברו כנ"ל בימי מוהרנ"ת , וכמו שכתב מוהרנ"ת ז"ל עוד בספר חיי מוהר"ן (שם נסיעתו לנאווריטש אות יב ) וזה לשונו: ומאותו זמן והלאה דיבר הרבה מעניין הסתלקותו ודיבר הרבה מעניין קברו וגילה דעתו כמה פעמים בכמה מיני לשונות שיבואו על קברו תמיד לומר תהילים על קברו, וללמוד שם ולהרבות שם בתפילה ותחנונים , ודבר עם כמה אנשים מעניין זה. גם כשבא מלעמבערג אמר ששם היה טוב לפניו להסתלק ולשכב שם מחמת ששוכבים שם כמה וכמה צדיקים גדולים ( א"ה כגון רבותינו הט"ז, החכם צבי" הפני יהושע" רבי חיים רפפורט, הרבנים הקדושים רבי חיים ורבי יהושע רייציס שנהרגו על קידוש ה' ועד ועוד כולם זצללה"ה ) אך מחמת זה לא היה ניחא ליה להסתלק שם , מחמת ששם לא יבא שום אחד מאנשיו על קברו (א"ה אע"פ שיש בין אומן ללמברג ס"ה לערך 400 ק"מ ) ואמר כשאחד יבוא על קברו ויאמר קפיטל תהילים בהתעוררות הלב, יהיה לו תענוג גדול מזה , ועשה תנועות בגופו ובעצמותיו אז, ורמז שיהיה לו חילוץ עצמות אז בקברו כשיאמרו תהילים על קברו, ועוד דיבר בזה העניין כמה פעמים. ואם כן מאחר שהחישוב במרכזי במציאת מקום מנוחתו היה מקום שיבואו אליו מה יותר אנשים ללמוד ולהתפלל ורק משום זה נמנע להקבר בארץ ישראל , ק"ו בן בנו של ק"ו שבימינו אנו אשר אם נזכה שרבינו ז"ל יקבר בארץ ישראל, שיתקיים רצונו ז"ל מכל הצדדים וצידי צדדים, ביתר שאת וביתר עוז, ואף יהיו ימים שביום אחד מהם יבואו אליו בארץ ישראל יותר ממה שבאים אליו באוקראינה במשך כל השנה.

ה. גם מבואר בכמה מקומות בדברי ר' אברהם רבי נחמן'ס (שיחות וסיפורים אות טז ועוד, וע"ע בדברי הפל"ח ) שכוונת יוסף הצדיק שיעלו עצמותיו היתה כוונה מכופלת בשני טעמים, טעם אחד כדי להקבר בארץ ישראל, וטעם שני כדי שיתקשרו אליו עי"ז , וע"ע בדבריו בכ"מ רמזי גאולת ישראל האחרונה בדבר, שהכל תלוי במה שיבואו מה יותר אנשים על קבר רבינו ז"ל ואכמ"ל וכבוד אלקים הסתר דבר, והכלל הוא שגאולה אחרונה כגאולה ראשונה והכל ע"י עצמות הצדיק.

ו. עוד אמר רבינו ז"ל (חיי מוהר"ן , נסיעתו לנאווריטש אות ו' ) המקום שלי הוא רק ארץ ישראל , ( כל ) מה שאני נוסע אני נוסע לארץ ישראל ומסיים רבי אברהם ברבי נחמן זצ"ל (ביאור הליקוטים שם ) ששם בארץ ישראל הוא מקומו האמיתי והנצחי עיי"ש , ועיין בספר המידות (ערך ממון ח"ב אות ז ) שאיש ישראלי צריך להשתוקק לקבורת ארץ ישראל וגילה טפח מהתיקונים הנעשים עי"ז . ובודאי רבי נחמן היה נאה דורש ונאה מקיים. המורם מכל הנ"ל , שרבינו ז"ל היה משתוקק מאוד להקבר בארץ ישראל חמדת כל הלבבות כמו כל הצדיקים שבכל הדורות וכמו שגילה רצונו בפה מלא ויהי רצון שיעשה רצונו הקדוש ( מתוך חוברת רצון אבינו )

2. תשובה לטענה שהדבר אסור ע"פ ההלכה

הנה הדבר ברור ופשוט שנהפוך הוא , לא רק שאין איסור אלא גם מצווה רבה איכא, כדלקמן.

בשולחן ערוך יורה דעה סי' שס"ג ס"א גבי איסור פינוי כתב וזה לשונו " כדי לקברו בארץ ישראל מותר" וכן הוא בטור ולבוש ולית מאן דפליג והעלה בשו"ת מהרשד"ם (חלק יורה דעה סי' ר"ג )אחרי שהפליא לבאר כל השיטות הנאמרות בזה בחז"ל בבלי וירושלמי שמצווה להעלותו לארץ ישראל, וכ"כ בתשובות רבי לוי בן חביב סי' ס"ג ( והו"ד להלכה בפתחי תשובה שם סק"ב , בלית חולק) שאף אם תלמיד חכם גילה דעתו בפירוש דלאו שפיר למיסק מיתנא לארעא דישראל וכדעת רבי בר קיריא בירושלמי סוף כלאיים ( א"ה וע"ע בזוהר אחרי מות דף עב ע"ב ) אפ"ה שרי לבנוהי למיסקיה , ומצוה קא עבדי, ומסיים ועליהם תבוא ברכת טוב.

ועיי"ש בתשובת ר"ל בן חביב בנ"ל שכל הפוסקים כתבו מעלת הקבור בארץ ישראל לעניין כפרת העוונות ומנוחת הנפש והצלה מצער גילגול המחילות, ועיין במהרש"א (חידושי אגדות דף ס: סד"ה) התקוששו שכתב דודאי זכות גדול הוא למי שבא גם בדור הזה לארץ ישראל גם במותו.

וע"ע הזוה"ק( פ' וישב דף קפא): שהקבורים בארץ ישראל יקומו תחילה בתחיית המתים, וע"ע בבראשית רבא(צו,ז) שהאבות חיבבו את ארץ ישראל, וע"ע במדרש רבא דברים (ב,ח) ואתחנן , א"ר לוי , אמר ( משה רבינו) לפניו רבש"ע עצמותיו של יוסף נכנסים לא"י ואני אינו נכנס לארץ, א"ל הקב"ה מי שהודה בארצו נקבר בארצו , ומי שלא הודה בארצו אינו נכנס לארצו, עיי"ש הרי כמה השתוקק משה רבינו שעכ"פ עצמותיו יכנסו לארץ ישראל אפילו הרבה זמן אחרי הסתלקותו כמו עצמות יוסף . ועיין עוד במס' פסחים דף קיט: עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים וכו' לאחר שאוכלים ושותים נותנים לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן איני מברך שיצא ממני ישמעאל , אומרים לו ליצחק טול וברך אומר להם איני מברך שיצא ממני עשו וכו' אומר לו למשה טול וברך , אמר להם איני מברך שלא זכיתי להכנס ל"י לא בחיי ולא במותי עיי"ש, הרי כמה הצטער משה רבינו על שלא זכה להקבר בא"י אף במותו. וכהנה רבים מאמרי חז"ל ודברי הסה"ק בגודל מעלת קבורת א"י . וכן השתדלו התנאים והאמוראים להקבר בא"י , (עיין בירושלמי סוף מס' כלאים פ"ט ה"ג , מועד קטן דף כה,. בנס' כתובות דףקיא. פסיקתא רבתי פ"א, ב"ר פ' צו, ועיין בירושלמי כתובות פי"ב ה"ג,תוספתא ע"ז פ"ה, ועיין באבות דר' נתן ( פכ"ו ) שהקבור בא"י כאילו קבור תחת כסא הכבוד עיי"ש ועיין במדרש תנחומא (פ' ויחי ועוד. ועיין ביק"ה ה' הודאה ה"ו אות נב,) מגודל מעלת קבורת א"י ובמיוחד לגדולי הצדיקים ע"ש .

וכן פסק הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה הלכה ט-י-יא ) אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם וכו' ואע"פ שמותר לצאת אינה מידת חסידות, שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כליה למקום, גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי א"י ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה וכן הוא אומר ( תהילים קב טו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, וכן הקבור בה נתכפר לו וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה שנאמר(דברים לב,מג) וכפר אדמתו וכו' ואינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מותו, ואעפ"כ גדולי החכמים היו מוליכים מתיהם לשם, צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק עכ"ל הזהב, וזו היתה השתוקקותם של כל הצדיקים בכל הדורות. ועיים עוד בשו"ת הרמב"ם ( במהדורת בלאו ס' קטז ,במהדורת פריימן סי' שע"ד ) שאלה, ויורנו הדרתו ג"כ בדבר אחד מישראל שהיו לו אם ואב שהשתוקקו כ"פ להקבר בא"י וסייע אלוקים לאחד מבניהם שלקח עמו עצמות הוריו וקברן קרוב לירושלים היש לגנותו, והאם עשה בזה מצווה או עבירה. תשובה מה שעשה הוא " טוב מאוד" וכך עשו גדולי חכמי ישראל, עכ"ל.וכ"כ רש"י (במס' מו"ק דף כה ע"א ד"ה) כי אסקווה להתם , וזה לשונו לארץ ישראל לקברו שכל הנקבר שם נקבר בלא חטא, עיי"ש . וביותר מזה התיר רב האי גאון הו"ד בס' שערי שמחה ח"ב (הוא ספר ליקוטי הלכות למהריי"ץ בן גיאת עמוד עג) וכן פסק באור זרוע הגדול (סוף כרך ראשון ה' אבילות סי' תי"ט) וזה לשונו מה שפירשנו שאין להוליך את המת מעיר שיש בה בית קברות לעיר אחרת הני מילי מחוצה לארץ לחו"ל, אבל מחו"ל מוליכין עיי"ש. וכן פסק בשמו בהגהות אשרי במס' מועד קטן (פרק אלו מגלחין בהג"ה על דברי הרא"ש שם, סימן לט) וכ"פ הרמב"ן בתורת אדם ( שער הקברורה דפוס חדש עמוד ק"כ) שמותר לפנות את המת להעלותו לקברו בא"י , וכן פסק רבנו ירוחם ( נתיב כח,חלק א דף רכט ע"א ) וכ"פ ר' אהרון מלוניל (אורחות חיים חלק ג' הלכות אבל סימן כד). וזה לשונו ומחו"ל להוליכו לארץ ישראל מעתיקין שכל הנקבר בארץ מוחלין כל עוונותיו עיי"ש, וכ"כ בכל בו ( עיין בסי' קי"ד , הובא דבריו בבית יוסף שס"ג) ,וכן כתב בשו"ת הרדב"ז (בד' תשובות בחלק ב', בסי' צרי"א ,סימן תשל"ב וסימן תשמ"א , ובתשובות כת"י סי' קצ"ז) , שזה היה מנהג פשוט אצלם להעלות מתיהם לירושלים, ועיי"ש דאין בזה משום חשש בזיון, דניחא ליה בהכי .

וכן הסכמת האחרונים, עיין בשו"ת חלקת יעקב לגאון ר' מרדכי יעקב ברייש זצ"ל אב"ד ציריך,( ח"ג ס' קמ"ב) שמתיר בפשטות להעלות נפטר שנקבר בחו"ל לא"י וכתב ע"פ דברי מהר"ל בן חביב שאין כח ביד חכם מחכמי הדור לומר דלא שרי למיעבד הכי, וכן פסק הגאון ר' משה פיינשטיין (בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' קנ"ד) , וכן פסק הגה"צ ר' יואל טייטלבוים האדמו"ר מסטמר זצ"ל (בשו"ת דברי יואל סימן פ"ה )ע"ש שמסיק וז"ל לכן נראה דמי שהוא אדם כשר וגם היבולת בידו או ביד משפחתו שפיר דמי להביאו לא"י . וכן פסק השו"ת הרב צבי להגאון ר' פסח פראנק( חיו"ד ס' רע"ד ) שנשאל אודות האדמו"ר מקרלין שנפטר בארה"ב ורצו להעלותו להקבר בא"י והיו מערערעים על כך ( כנראה ע"פ הזוה"ק ) והעלה להתיר ע"פ פסק השו"ע ומהרלב"ח , ומסיים שמצווהלהביאו ולקברו בארץ ישראל ומי שמעכב( להעלותו לא"י) יחוש לנפשו שלא יהיה לו חלק בין הגורמים צער לאותו צדיק , וכל המכבד את ארץ ישראל יזכה לראות בשמחתה, עכ"ל. וכן פסק הגר"ש וואזנער שליט"א ( שו"ת שבט הלוי ח"ב סי' רז) שכתב הנה נשאלתי בזה כבר כמה פעמים, ואין שום ספק בדבר שאריך למיעבד כן, ומצווה נמי איכא, שאף המחמירים לא החמירו אלא לאלא שמאסו בא"י וחמדו ישיבת חו"ל אף שהיתה להם אפשרות להתיישב בארץ . ועיין בשו"ת דבר יהושע (ח"ג סי' נ"ז) שמבואר בזוה"ק פ' תרומה דף קמא: שמותר להעלות עצמות מי שנפטר ונקבר בחו"ל לא"י. וק"ו ע"פ התלמוד והפוסקים. וע"ע בשו"ת יבי"א ח"ו חיו"ד סי' לא . וכן פסק בשו"ת ציץ אליעזר (חי"א סי' ע"ה) וע"ש שכתב שיש עניין מיוחד לקברו בירושלים ע"פ דברי הרמב"ן הנ"ל בתורת האדם בשער הקבורה. וע"פ הרמב"ם (לדעתו ויש לדון בזה) וע"פ הרדב"ז וע"ש מש"כ בשם הגאון ר' יצחק פרחי. וכן פסק בפשטות בשו"ת שרידי אש (ח"ב סי' ק"ל) וכן פסק הגאון מדברעצין בשו"ת באר משה (ח"ג סי' קע"א) וכן פסק הגאון ר' מנשה קליין (בשו"ת משנה הלכות ח"ד סי' קמ"ה) דמותר ומצווה איכא, ועיי"ש שמרן החת"ס שמונח בפרשבורג הוא ובנו ובן בנו וכל משפחתו אם היו יכולים להעלות אותו כל בני משפחתו הי' ג"כ ניחא ליה להעלות כולם עיי"ש. וכן נעשה מעשה ע"פ רבו של מרן הבית יוסף הג' מהר"י בי רב ( כמבואר בתשובותיו ס' לח') וכן עבדו עובדא בהבאת עצמות הרב החיד"א זצ"ל ועצמות רבי מאיר שפירא מצלובלין זצ"ל ועוד צדיקים וגאונים. וכל שכן בעניין רבינו שאמר דברים מפורשים שרצונו להקבר בא"י חמדת כל הלבבות, אלא שלא דחק את השעה, ונמנע לשעה מפני נסיבות שזכרנו וכבר בטלו, ואשר על כן פשוט שמצווה לבצע רצונו הקדוש . ( מתוך חוברת רצון רבינו הננמ"ח )

3. תשובה לטענה שרצונו של רבינו להקבר באומן ולא במקום אחר :

המעיין בימי מוהרנ"ת (ח"א ס' כו) ובמיוחד בחיי מוהר"ן (נסיעתו לנאווריטשס' יב) יראה בצורה גלויה שנהפוך הוא שרצונו של רבינו היה להקבר רק בא"י ( ורק מפני כורח השעה וכלשון ראב"ן בשם מוהרנ"ת " בסיבת הדחיה מפני השעה" נמנע הדבר) ומשלא ניתן הדבר רצה להקבר עכ"פ בלעמבערג מקום מנוחת צדיקים, אלא שמפני החשש הגדול שלא יבואו לקברו הוסכם בליבו בתור אפשרות שלישית להקבר באומן עיי"ש בחיי"מ הנ"ל ( ועיי"ש הלשון " היה רצונו לנסוע לא"י להסתלק שם וכו') ( מתוך חוברת רצון רבינו הננמ"ח )

4. תשובה לטענה שבמציאות, אחרי שרבינו ז"ל נקבר שם , שם מקומו מן השמיים ,

 הנה לבד ממה שמוכח ממעשי התנאים והאמוראים שהבאנו לעיל ( תשובה מס 2 ) שלא סבירה להו הכי, אלא בכל אופן העלו עצמותיהם לא"י , וע"ע ברש"י ( מועד קטו דף כב. ד"ה דלא אזליתהו) וגם ברמב"ם (ה' מלכים פ"ה הי"א ) כתוב היפך סברה זו. עוד הדבר נגד המושכל וכי אם יהודי נפצע ע"י גוי ש"מ שלא צריכים לעזור לו כי מן השמים רצו כן, וכי משום שהגויים והרשעים שולטים ש"מ שזהו רצונו יתברך ויש לעזור להם בכך או לעמוד באפס מעש?! למה הדבר דומה לצדיק גאון ולמדן שכתב חידוש תורה נפלאים ואמר שהיה רוצה בכל לב להדפיסם, אבל אם ידפיסם לא ישאר לו כסף לאכול ולפרנס את בני ביתו. ויהי היום אחרי פטירתו התקבצו תלמידיו לדון על הדפסת החידושים, והיו שטענו שמכיון שבמציאות וסוף כל סוף הגאון לא הדפיס חידושיו וגם לא פקד במפורש להדפיסם אחר הסתלקותו א"כ ש"מ שמן השמין לא רוצים להדפיסם ואין להדפיסם , והיה שם פיקח אחד עמד ואמר להם: חכמים שבעולם! הרי גילה דעתו במפורש שרצונו להדפיסם ומה שלא הדפיסם גילה ג"כ שהוא מוכרח האונס של השעה, וכעת שהאונס לא קיים בודאי שרצונו שנדפיסם ומכיון שאנשי אמת היו התבוננו בדבריו וכן עשו. ( מתוך חוברת רצון רבינו הננמ"ח )

5. תשובה לטענה שרבינו ז"ל לא אמר במפורש שיעלוהו לאחר הסתלקותו,

על זה אני תמה וכי יש יותר מפורש מדברי רבינו ז"ל בעצמו שגילה כל רצונו בצורה גלויה ביותר. והרי דבריו בזה הם יותר ויותר מפורשים מההתקבצות על שמו בראש השנה אחרי הסתלקותו, ועיין בשו"ת מהר"י בי רב סי' לח, שאפילו לא פקד במפורש להעלותו לא"י מצוה לעשות כן וכ"כ ג"כ בהדיא בשו"ת ר' לוי בו חביב סי סג, וע"ע לעיל בדברינו בעניין בתשובות 2 ו 4 . וע"ש בדברי ר"ל בן חביב שאפילו אמר להיפך וסבר שאין להביא נפטר מחו"ל לא"י מצוה לעשות היפך מדבריו, ורק אם צוה בפירוש שלא לפנותו לא"י שומעין לו , עיי"ש. וכן מצינו במדרשים שבנ"י העלו את עצמות כל השבטים לא"ח אע"פ שלא צוו במפור שיעשו כן. וכ"כ הגאון משה שטרן מדעברעצין ( שו"ת באר משה ח"ג סי' קע"א ) בפשטות וזה לשונו : לעניין עיקר הדין לקבור בארץ ישראל אין שום שאלה אפילו שלא גילה דעתו מחיים חיותו שרצונו לשכב בא"י, עיי"ש, וק"ו לעניינו . ( וידוע שרבינו אמר למשה חינקעס ע"י מעשה שהיה, מחותנים כבר לא נהיה ואח"כ בתו התחתנה עם נכד רבינו ר' אברהם בער. וסוף כל סוף נתקיים דיבור רבינו ונתגרשו, ונתקיים דבק קדשו, כי שפת אמת תקום לעד וה"ה וכ"ש בענינינו) ( מתוך חוברת רצון רבינו הננמ"ח )

6. תשובה לטענה שהדבר מסוכן,

ומביאים ראיה לדבריהם ממה שמספרים שאלו שהעבירו את הגר"א מווילנא זצ"ל נענשו קשות ומתו מיתה משונה וכיוצא בדיבורים כאלה, והנה מלבד שאינו דומה העברה מחו"ל לחו"ל להעברה מחו"ל לא"י , וכמ"ש הפוסקים שמצוה רבה קעבדי להעביר לארץ ישראל ועליהם תבוא ברכת כל טוב ( כנ"ל באריכות בתשובה מס 2 ) בר מן דין הנני להביא עדות מכלי ראשון הרה"ג ר' מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל בירושלים ופמלייתו שלפני שנה וחצי ביקרו ברוסיה בקבר הגאון מווילנא ז"ל ושם פגשו את ר' הישן שנחרש למקומו החדש והנ"ל זכה לזיקנה מופלגת מאוד ( ומישהו זימן לידי את הסיפור הנ"ל שנדפס בכ"ע יתד נאמן כי תצא התשנ"א וצילום מהנ"ל נמצא ברשותי ) נמצא שמעיקרה דדינא פירכא, ונהפוך הוא משם נשמע להיפך, שהוא סגולה לאריכות ימים בעסקו לשמה בקדושה וטהרה , וכמ"ש בשו"ת מהרלב"ח הנ"ל ( מתוך חוברת רצון רבינו הננמ"ח )

7. תשובה לטענה שרבינו ז"ל עוסק שם בתיקון הנשמות , ע"ז נענה 2 דברים :

א. מי שיודע מגדולת אדוננו מורינו ורבינו זצ"ל יודע כי רב חיליה לא בעי מאות בשנים לתקן מה שבכוחו לתקן כלי רצון ורשות ה' יתברך

ב. תיקון הנשמות לא בעו שכל הזמן עצמותיו של רבינו יהיו שם, וכי הנשמות הם דווקא שם? והלא עיקר מקום מחצב התקבצות הנשמות הוא למעלה כנגד ארץ ישראל דווקא.

8. ,תשובה לטענה שבכל דבר שעשה רבינו ז"ל יש עוד טעמים נסתרים

שבכל דבר שעשה רבינן ז"ל יש עוד טעמים וסיבות נסתרות. אמנם כן, אבל כידוע הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת (דברים כט, כח). ואחרי שרבינו ז"ל גילה דעתו בצורה מפורשת כל השתלשלות הענין וכל הסיבות והחישובים שעל פיהם פעל, ושמהן יש נ"מ לענינינו, על פיהם יש לפעול, ואין לעשות את העיקר טפל והטפל עיקר, וכן הוא בכל התורה כולה כי איך אנו יכולים להתיר שום שאלה בהלכות שבת או בהלכות גיטין וקידושין ועגונות שבהם יש נ"מ לממזרות, הלא בלי ספק כלל שבכל הלכה והלכה חוץ מהטעמים הנגלים יש ויש עוד ועוד טעמים נסתרים וכמ"ש הבעש"ט זצ"ל על תהלים יט, ח) תורת ה' תמימה, שעוד לא התחלנו להשיג בה, והרי גם איכא אורייתא דעתיקא סתימאה דעתידא להתגליא, ואיך אנו מעיזים להתיר שום היתר בשום נושא, אלא ע"כ כמ"ש, שהנגלות לנו ולבנינו, וזהו ורק זהו רצונו יתברך.

9. תשובה לביטוי מוהרנ"ת שמקום קבורת רבינו ז"ל הוא מוכן ומזומן מששת ימי בראשית .

א. ברור כשמש שמשום מעלת רבינו ז"ל כתב כן ולא משום מעלת המקום, כי העיר אומן כשלעצמה היא עיר טמאה ומשוקצת כשאר ארץ העממין ועוד יותר כנודע מגודל טומאתה מאז ועד היום בריבוי ניאוף, ואפיקורסים ילכו בה, וגם צדיקים וקדושים לא יכלו ולא אבו לשכון בה כידוע מהבעש"ט ור' לוי יצחק מברדיטשוב , וגם ידוע שבאומן נמצא קמיע שנכתבה ע"י הגה"ק רבי נפתלי כץ זצ"ל והיתה כתובה על אודות שילוח שד והיה כתוב בה בזה הלשון" לך לאומן פלך קיעב כי שם מקומך" כמו ששמעתי מפי רלו"י זצ"ל כמה פעמים, א"כ כל מעלת "אומן" היא מצד שרבינו הק' הנמצא שם, שכל זמן שרבינו נמצא שם הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה וכו' , והוא הדין אם רבינו ז"ל היה נקבר בלעמבערג או בכל מקום אחר בעולם היה מוהרנ"ת מתבטא באותה צורה משום כבוד קדושת רבינו.

ב. אין בביטוי זה משום לקבוע הלכה והנהגה כל שהיא כי גם מקום המצאו של יוסף הצדיק במצרים במשך שהותו שם היה מוכן ומזומן מששת ימי בראשית עבורו כל זמן שהיה שם , ואח"כ כשזכה להקבר בארצנו הקדושה שם הוא מקומו המוכן ומזומן לו מששת ימי בראשית, וכן בכל אדם יש השגחה פרטית והכל בכל מכל כל מגיד מראשית אחרית דבר, והכל גלוי לפניו

ג. דברה תורה כלשון בני אדם להלהיב הלבבות בגדולת מקום המצאו של רבינו, ועיין ביותר בביאור הליקוטים (סי' קנה) עיי"ש . נמצא מכל הנ"ל שאין לביטוי הנ"ל שום משמעות מעשית . ( מתוך חוברת רצון רבינו הננמ"ח )

10. תשובה לטענה על מה שכתב מוהרנ"ת בליקוטי הלכות:  

( ליקוטי הלכות ה' חוה"מ ה"ד אות טו) בעניין מיתת צדיקים בחו"ל שמוסרים גופם להקבר בחו"ל ( בדלית ברירה,כי אילו היתה להם הברירה להקבר בא"י היו עושים כן ללא ספק וסימניך משה רבינו, וכמבואר בהקשר לרבינו ז"ל בימי מוהרנ"ת וחיי"מ הנ"ל) ועומד לס"א בצוארה עד שמוכרחת להקיא הקאות הרבה עיי"ש ( שזה נעשה ביותר ע"י שבאים לבקר את הצדיקים הנ"ל על קבריהם שזה בחי' מ"ש רבינו " מי שיבוא אלי" נמצא שעיקר תיקון זה נעשים ע"י שבאים מה שיותר אליו על קברו וק"ו אלף מונים יותר יעשה תיקון זה בא"י) ובזה יש לבאר כמה נקודות ויסודות :

א) הספר הקדוש ליקוטי הלכות נכתב לעודד ולחזק לעורר ולהלהיב הלבבות לקיים את כל דברי תוה"ק [ולא לחדש הלכה למעשה ולהסיק מסקנות הפוכות מרצון רבינו ז"ל שרצונו היה להיות קבור בארץ ישראל, ושיבואו אליו מה שיותר אנשים].

ב) א"א ללמוד הלכה למעשה מספר ליקו"ה שאין למידין מן הדרוש כידוע, ואתן כמה דוגמאות:

(א) מוהרנ"ת כתב דרוש שלם על שיעור מליחה שהוא ח"י רגעים (או"ח ה' פסח ה"א אות ב, יו"ד ה' מליחה ה"א אות ד) ולאף אחד לא עלה על הדעת להקל כן למעשה.

(ב) מוהרנ"ת כתב דרוש שלם (ה' ראשית הגז ה"ה אות ט) להסביר הפסוק (בראשית כז, כב) הקל קול יעקב, למה הראשון מלא והשני חסר, ולאף אחד לא עלה על דעתו שיש להגיה כן בספר תורה חס וחלילה, ואם היה עושה כן היה פוסל אותו, וכל הברכות שהיו מברכים עליו היו ברכות לבטלה.

(ג) מוהרנ"ת כתב בליקו"ה (ה' ערלה ה"ד אות ח) ובשביל זה נוסעים על קברי צדיקים בראש השנה. ולאף אחד לא עלה על דעתו לנסוע (ברכב) בר"ה עצמו על קברי צדיקים. ופשוט שהכונה בכתבו הנ"ל לבאר המנהג המובא בשו"ע או"ח סי' תקפ"א ס"ד של הליכה על קברי צדיקים בער"ה וקישורו דרך דרוש עם ר"ה כמובא בכ"מ בליקו"ה. וכהנה רבות מאד ואכמ"ל, והדברים פשוטים וברורים.

ג (כל מקום שמוהרנ"ת כותב בדרושים דיליה "וזה בחינת מה שכך וכך" או "ע"כ כך וכך" בא תמיד להסביר מציאות קיימת, מנהג קיים או הלכה מפורסמת ותו לא מידי, וזהו ג"כ מש"כ אודות רבינו ז"ל, כי במציאות רבינו הק' נקבר באומן משום שרצונו ז"ל היה שיבואו מה שיותר אנשים אליו, ואז היתה תקופה שחלקים נכבדים מאד מעם ישראל היו מתגוררים באירופה ורוב מנין ורוב בנין של חסידי ואוהדי רבינו ז"ל היומתגוררים בקירבת העיר אומן [ואילו רבינו ז"ל היה נקבר בארץ ישראל אף אחד לא היה בא אליו כמבואר בדברי רבינו ז"ל בימי מוהרנ"ת וחיי"מ הנ"ל ובביאור הליקוטים ס"ס קנ"ה]. ולא בא לחדש הלכה, וכנ"ל.

ד)מגודל יקרת קדושת רבינו ז"ל מסביר מוהרנ"ת דרך דרוש שרבינו ז"ל לא לחנם נקבר בחו"ל והכניס והלהיב בדרוש את המקסימום הניתן בהקשר לכך, וכמו שעשה כן בכל דבר שבקדושה וכן נאה ויאה, ולא בא ח"ו לאפוקי מרצון רבינו ז"ל וכל הצדיקים להקבר בארץ הקודש כשהתאפשר הדבר במציאות. וכה"ג יש להבין דברי הפל"ח שקבורת רבינו ז"ל היא בחי' עשרה הרוגי המלכות, ומה גם שעיקר קבורתם היא בארץ ישראל ודיו לבא מן הדין להיות כנדון. וכל מטרת כתיבתם היה לעורר ולחזק הלבבות וכנ"ל ודברה תורה כלשון בני אדם, ובר מן דין גם בארץ ישראל יש מספיק בתי פעור מכמה זינין בישין ואפילו בהר ציון בעצמו, ויש הרבה הרבה ניצוצות לברר והרבה הקאות צריכים הקליפות והס"א לתת בארצנו הקדושה.

ה) כל עיקר התיקון הנ"ל המבואר בליקו"ה נעשה ע"י שבאים אליו מה שיותר אנשים כרצונו ז"ל, וא"כ ק"ו בן בנו של ק"ו שיעשה כן בארץ ישראל [ובמיוחד בימינו שהולכת ומתישבת יותר ויותר].

ו) על אף גודל התיקון הנ"ל המבואר בליקו"ה, אילו לרבינו ז"ל לא היו המניעות שהזכיר (ע' בחיי"מ וימי מוהרנ"ת הנ"ל) ושהיום בטלו, היה נוסע להקבר בארץ ישראל כפי שאמר גלוי ומפורש, וזה הוה ניחא ליה טפי, כמו שמצינו אצל משה רבינו, ש"מ ששם נעשים תיקונים עוד יותר ויותר גדולים ביתר שאת ויתר עוז. ועוד שבכל מקרה ובכל אופן גם משה רבינו ע"ה אלולי צו אלוקי מפורש היה רוצה להקבר בארץ ישראל ושעכ"פ יעלו עצמותיו ארצה (ע' בפסחים קיט:).

ז)עיי"ש בליקו"ה הנ"ל שזה בחי' כצאתי את העיר אפרוש את כפי בתפילה. ובודאי עיקר התפילה צריכים יושבי ארץ ישראל (כידוע שאנחנו יושבי ארץ הקודש נמצאים תמיד בסכנות איומות גשמיות ורוחניות והרבה זכויות ומגיני אמת דרושים לנו, כידוע מהמציאות, וה' ירחם מעתה) וגם אין עיקר הכוונה על העיר אומן כפשוטו בכל מקרה, שהרי כמה וכמה זעם וגזירות וצרות ומיתות שונות ומשונות קרו באומן גם עם אנ"ש, וידוע שכמה זמן לפני הצרות הגדולות עמד ראב"ן וטען שאין זה רצון רבינו ז"ל להשאר באומן אלא רצונו שאנ"ש יעלו לא"י לארצינו הקדושה ולית מאן דמשגח ביה, וטענו כנגדו שרבינו ז"ל אמר (חיי"מ נסיעתו וישיבתו באומן אות יב, בסופו) אני רוצה להשאר ביניכם (באומן וכו') ולא שנעלה לארץ ישראל, והוא טען כנגדם דברה תורה כלשון בני אדם כפי כח המקבלים ותו לא, ורבינו רוצה שנעלה להתישב בא"י, (ולעגו לו ולא אבו לשמוע והוה מה דהוה). אבל בודאי עיקר רצון רבינו ז"ל להשאר בינינו כפשוטו בארץ ישראל ששם עיקר מקומו לנצח (ע' בביאור הליקוטים הנ"ל).

ח) גם יש להבין שכשיש דברים ופסקים הנראים כסותרים, ואחד מהם מופיע במקום ששם עיקר הנידון של הנושא, והשני מובא במקום אחר (אגב אורחיה) נקטינן לעיקר ההלכה כמקום ששם התקיים עיקר הדיון (ולמשל אם יש סתירה בין הנכתב בה' ריבית במקומה להנכתב בה' ריבית שלא במקומה), והרי כאן אפילו אם היה סתירה כל שהיא (מה שאינו באמת), אפ"ה הרי עיקר הדיון והשתלשלות הענינים היא בספר חיי"מ ובספר ימי מוהרנ"ת ולא בספר ליקו"ה שהוא ספר דרוש (ע' בהק' הספר ביאור הליקוטים). ועוד שבספר חיי"מ וספר ימי מוהרנ"ת הם ציטוטים מפורשים מפי רבינו ז"ל משא"כ בליקו"ה שהוא דרוש ואגב אורחיה כתב כן. ועוד שדברי רבינו ז"ל נאמרו על שעת המעשה וההחלטה והנסיבות שהביאו לידי כך. אבל דברי מוהרנ"ת (בס' ליקו"ה) נכתבו לעורר ולחזק וכנ"ל.

ט)גם ביד הצדיק "לגמור כרצונו" ע"י תלמידיו ותלמידי תלמידיו הקדושים אשר שם, ועוד אף שהתפשטות אור הצדיק מאירבכל העולם, ואעפ"כ בארץ ישראל מאיר ביתר שאת אורו הנפלא וגם התפשטות אור תיקוניו. (ע' בליקו"מ ח"א תורה מ"ח ועוד)

י) לפעמים כרכו הדיקים בספריהם הקדושיםביאת משיחעם ישוב ארץ ישראל וכדומה, (וכמ"כ בס' חיי"מ סיפורים חדשים סוף אות ג' וז"ל יהי רצון שיבא משיח צדקנו במהרה בימינו ויביאנו לשלום לארץ ישראל הקדושה עיי"ש. וע"ע בליקו"מ ח"א סוף סימן יא בביאור "ולא משום דנפישי מיא" עיי"ש) וי"ל אף שבמציאות אנו רואים שיתכן ביאת חלקים נכבדים של עם ישראל לארה"ק טרם ביאת הגואל צדק, והיינו משום שאצל כלל ישראל לא עלתה על דעתם מציאות של ישוב ארץ ישראל כשל ימינו, ולשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע כתבו מה שכתבו. ומי יגלה עפר מעיניהם יראו וישמחו בלבבם, כי אין עוד מלבדו ובלתו שום נברא לא ידע באספקלריא המאירה מכל צידי צדדים זכה ובהירה המאורעות העתידות, כי השי"ת עושה נפלאות גדולות לבדו...לבדו...לבדו...ואשר על כן אי אפשר להסיק מסקנות מעשיות מלשונות כאלה המופיעים בספריהם הקדושים.

יא) גם הלשונות שבליקו"ה אינם יותר חזקים מלשון הנאמר ע"י רבינו ז"ל בעצמו שאמר (חיי מוהר"ן נסיעתו וישיבתו באומן, אות יב) אני רוצה להשאר ביניכם ובזה תלוים כל העולמות ואעפ"כ ביאר ר' אברהם ברבי נחמן שדברה תורה כלשון בני אדם ורבינו ז"ל רוצה שנהיה בארץ ישראל [וק"ו הוא בעצמו כמו שאמר דברים מפורשים בהקשר לכך].

יב) רבינו ז"ל אמרתקמט ספרי כרצונך, אבל אל תעבור על סעיף קטן שבשו"עוכבר ביארנו לעיל שדעת השו"ע וכל הפוסקים שמותר ומצוה רבה להעלות את רבינו ז"ל לארץ ישראל.

תשובה לטענה 11 של שיחות וקבלות שלא היו ולא נבראו

נדפס לאחרונה באיזה מקום שיחה שיקרית בשם מוהרנ"ת האומרת "מרה תהיה אחריתו של כל מי שינסה לפנות את רבינו ז"ל מהעיר אומן". וכן עוד דיבורים בשם רבינו ז"ל ומוהרנ"ת ז"ל שכולם שקר יסודם ואין ראוי להתיחס עליהםכלל.

וכן יש דיבורים כאילו קיימת קבלה בהקשר להנ"ל דבר שלא היה ולא נברא וג"כ אין על מה להתיחס, ופוק חזי שרלו"י מעולם לא הזכיר דבר כזה. [וגם ידוע שאצלו היה הדבר בספק ולכן בשעתו שלח שליח לארה"ב לשאול את פי ר' משה פיינשטיין זצ"ל האם להביא את רבינו זצ"ל לארץ ישראל. ודרך אגב אז ר' משה פסק להביא את רבינו ז"ל לא"י, אלא שהיה שם מישהו שטען בפניו אחרי שפסק כן, שרבינו ז"ל לא רצה להקבר בארץ כי אם באומן, (דבר שאינו נכון באמת), ובשמעו ר' משה כן עו"א א"כ שיעשה רצונו.]

תשובה לטענה 12 חוסר צניעות.

 יש מי שטען שאם רבינו ז"ל יהיה קבור בא"י בודאי יבואו הרבה מאד אנשים ונשים כל הזמן, ויהיה ערבוביא וחוסר צניעות, והנהמה אומר ומה אדבר, וכי דבר שניתן לסידור טכני על הצד הטוב ביותר בכמה אופנים, תלאה היד לכותבם, ימנע מילוי השתוקקות הצדיק, אתמהה.

תשובה לטענה 13 שילמדו להעביר מתים בא"י ממקום למקום

שאם נעלה את רבינו ז"ל ילמדו הגוים והפורקי עול להעביר ולזלזל במתים ולהעבירם ממקום למקום, הן בחו"ל והן בארץ ישראל. איננימבין למה קשה להבדיל ולהסביר שיש הבדל עקרוני בין העלאת הנפטרים מחו"ל לארץ הקודש, לשאר העברות שאין בהם משום מעלין בקודש, הרי ההבדל פשוט ומובן לכל אחד. ומכל הפוסקיםהנזכרים לעיל בתשובה לטענה א' מוכח דלא חששו לכך. ולצנועים חכמה לכלכל את צעדיהם בטוטו"ד.

תשובה לטענה 14 שמא לא ימצא הגוף שלם וכדומה

כפי מה שמצטייר אצל כל אחד, ושמא לא ימצאו שם כלום, כי שמא אין זה מקומו של רבינו ז"ל ואנשים ישברו ויפלו מאמונתם אמונת חכמים. זוטענה שיש להתפלא איך העלוה על השפתים, וכי כמפורסמים של שקר דמינו שתולין בוקי דסריקי ומעלות שלא קיימות כלל, ומגדילים ומפארים ומטייחים מה שאיננו, הס מלהזכיר, הרי משה אמת ותורתו אמת, ואין מה להסתיר, ומשום כבוד רבינו ז"ל אינני רוצה להאריך בזה. ובאשר למקום, גם יש להתפלא איך עלה על הדעת שמתפללים ומשתטחים בריקניא, חס ושלום ר"ל מהאי דעתא, הרי מקום מנוחת רבינו ז"ל הוא מדויק ביותר, והוא מקומו המקובל מדור דור, ואפשר לברר אצל ר' מיכל דורפמן אמיתת מקומו לפרטי פרטים. ואגב קיימות הרבה אפשרויות טכניות להעביר את כל הקבר הקדוש עם עוד חצי מטר אדמה מסביב.

תשובה לטענה 15 שבמשך הזמן האנשים יתרגלו ולא יבואו אל ציון רבינו ז"ל.

 [היאאמנם טענה הפוכה קצת מטענה יא עיי"ש]. טענה זו מעלה גיחוך והיא היפך מההגיון הבריא. והרי רבינו ז"ל הוא כח המושך האמיתי, ומה דואגים כל כך, יבואו ויבואועוד מספיק אנשים, הרבה יותר לאין ערך מאשר באים היום לאומן.

תשובה לטענה 16שלא נדע איפה להשכין מקום מנוחתו.

 ע"זנאמר שכשם שמשה רבינו ע"ה אילולי הצו האלוקי המפורש שאסר עליו לעבור לא"י היה מרוצה להיות קבור בכל מקום שיהיה העיקר שיהיה בארץ הקודש, וכן הוא לענין רבינו ז"ל. ועיין לעיל בתשובה לטענה א' בשם כמה ראשונים שיש ענין מיוחד להקבר בירושלים. עיי"ש. [והיינו בירושלים רבתי שמחוץ לחומה, שהרי בירושלים שבתוך החומה אסור לקבור כמבואר ברמב"ם (הל' בית הבחירה פ"ז הי"ד), וכמבואר במס' גיטין נו. שאף כשהיתה העיר במצור הובילו את רבי יוחנן בן זכאי מחוץ לחומת ירושלים תובב"א.

[א"האשמח לקבל הארות וכו' וכל דבר אמת.]

ויהי רצון שנזכה למתיקות אור זיוה של קדושת ארץ ישראל וכל ימינו ננשק אבניה ונתגלגל על עפרה ונרגיש ללא הפסק שמחה עצומה על עצם זכותינו בישיבתינו ובלכתינו בה ובהגיע הזמן נזכה לקבורת ארץ ישראל בפשיטות ויעשה רצונו והשתוקקות של רבינו ז"ל ובלע המות לנצח, בב"א.

תהילה לאל עליון תם ונשלם ז' אדר א' התשנ"ז בעיה"ק ירושלים ליד קבר שמואל הנביא ע"ה